תביעות לחלוקת רכוש בין בני זוג

אלה תביעות  לחלוקת הרכוש בין בני הזוג.

כללי :

1. הצדדים נישאו כדמו"י בשנת 1970.
2. לבני הזוג ארבעה ילדים בגירים.
3. הצדדים כבני  65.
4. התובעת אקדמאית ועובדת כמנהלת בית ספר יסודי. הנתבע עבד רוב חייו כקבלן שיפוצים עצמאי.
5. ביום 19.9.11 ניתן צו פירוק שיתוף לבית הצדדים, הנמצא ב_____. הוחלט כי  הליך פירוק השיתוף יתבצע בכפוף לשמירת טענות הצדדים ביחס ליתר זכויותיהם או רכושם. האישה רכשה את מחצית זכויות הבעל בבית תמורת סך של 1,250,000 ₪. (ראה: הסכם מכר מיום 16.2.12 אשר  קיבל תוקף של החלטה ביום 17.4.12).
6. ביום 2.5.12 מינה ביהמ"ש בהסכמת הצדדים את המומחה, אקטואר, ____ לאזן את זכויות הצדדים.
7. הנתבע הגיש תביעה לפס"ד הצהרתי לפירוק שיתוף ואיזון זכויות (תמ"ש 57000-05-11). לאחר שהאישה רכשה את זכויות הבעל בבית הצדדים ולאחר שהוזמנה חוו"ד מומחה והוגשו תצהירי עדות ראשית לגבי שתי התביעות, הודיע הבעל במועד הדיון שנקבע לשמיעת ראיות, שהוא מבקש למחוק את תביעתו. התביעה הרכושית של הבעל נמחקה ללא צו להוצאות.
8. בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 2.12.13 הסכימו הצדדים שמועד הקרע הוא  ביום 01.08.10 ועל כן כל מה שנותר בפניי זוהי התביעה לחלוקה בלתי שוויונית של הרכוש  שהוגשה על ידי האישה ובנושא זה בלבד נשמעו הראיות.
9. חשוב לציין כי  לאחר הגשת סיכומי שני הצדדים פנתה האישה וביקשה להציג ראיות נוספות הנוגעות לזכויות הבעל שהתגלו לה באופן מקרי. הפקדות שבוצעו לקופות גמל, חשבון ביטוח חיים ופנסיה. הצעתי לצדדים להעביר את המסמכים למומחה לשם הגשת חוות דעת מתוקנת שתכלול את זכויותיו של הבעל או לתת לבית המשפט הסמכות לאזן אותן זכויות במסגרת פסק הדין בהתאם למסמכים. הצדדים בחרו בחלופה השנייה והשאירו ההכרעה לבית המשפט.

     טענות התובעת:

1. במשך רוב שנות הנישואין  ובעיקר במשך 15 השנים האחרונות, התובעת לבדה הייתה אחראית על כלכלת הבית, עבדה בעבודה מאומצת ותובענית ובשעות נוספות ובמקביל לעבודתה גידלה את ילדיהם , ללא סיוע מצד הבעל. הנתבע לעומת זאת הפסיק לעבוד במהלך 15 שנות הנישואין האחרונות ולא תרם למאמץ המשותף ולכלכלת הבית.
2. האישה טוענת שבמשך שנים סבלה מאלימות פיזית, נפשית וכלכלית מצד הבעל, שהתייחס אליה כאל "כספומט".

בעקבות אירוע אלים  מצד הבעל עזבה את הבית  וברחה לבית אחותה , אולם  בחרה שלא להגיש על כך  תלונה במשטרה .לאחר כחודשיים בלית ברירה שבה לבית הצדדים.

הבעל  רוקן את  תכולת הבית מעשה שמלמד על התנהגותו הבריונית ושיטות הטרור בהן נקט ונוקט. אלימות הוכרה בפסקי דין רבים כטעם לחלוקה בלתי שוויונית של רכוש. בענייננו, יש לזכור שהבעל קיבל מחצית הזכויות בבית הצדדים ולפיכך החלוקה הבלתי שיויונית צריכה לחול בחלוקת הזכויות שצברה האישה.